מבוא
התקופה האחרונה בחיינו מלווה בהרבה מאד סטרס, ללא שום קשר לתקופה זו, העידן המודרני, מאופיין בלחצים גבוהים, עומסי עבודה, שינויים תכופים ואתגרים אישיים, רבים מאיתנו מוצאים את עצמם תחת סטרס מתמשך המשפיע על בריאותם הפיזית והנפשית. פעילות גופנית ידועה ככלי עוצמתי להתמודדות עם סטרס, אך תפקידו של מאמן הכושר אינו מסתכם רק בהנחיית האימונים. מחקרים מצביעים על כך שמאמן כושר יכול למלא תפקיד משמעותי כדמות מרגיעה ומרפאה, המסייעת למתאמנים להתמודד עם אתגרים רגשיים ופיזיים גם מחוץ למסגרת האימון.
הקשר בין פעילות גופנית להפחתת סטרס
מחקרים רבים הוכיחו כי פעילות גופנית משחררת אנדורפינים – כימיקלים טבעיים המפחיתים תחושות של לחץ ומשפרים את מצב הרוח )Harber & 2021 ,Sutton). בנוסף, פעילות גופנית מפחיתה את רמות הקורטיזול
)הורמון הסטרס( בדם, משפרת את איכות השינה ותורמת לתחושת שליטה ורווחה נפשית )2001 ,Salmon). מעבר להשפעות הביוכימיות, האימון הגופני מספק שגרה קבועה, תחושת הישג וסביבה תומכת – גורמים קריטיים בהתמודדות עם מצבי לחץ.
מאמן הכושר כדמות מרגיעה ומרפאה
למאמן הכושר יש השפעה החורגת מעבר להנחיית תרגילים. במחקרים נמצא כי הקשר בין מאמן למתאמן יכול לשמש כמשאב פסיכולוגי משמעותי להפחתת מתח ולחץ ) .,al et Beck 2022(. תפקידו של המאמן בהקשר זה מתבטא בכמה מישורים:
.1 יצירת סביבה בטוחה ותומכת
אחד האלמנטים החשובים ביותר בהפחתת סטרס הוא התחושה שהמתאמן נמצא בסביבה נטולת שיפוטיות, בה הוא יכול לבטא את עצמו בחופשיות. מאמנים מיומנים מפתחים אינטראקציה מבוססת אמון, מקשיבים לקשיים של המתאמנים ומציעים תמיכה רגשית לצד הנחיות מקצועיות.
.2 חיזוק הקשר בין גוף ונפש
מחקרים בתחום הנוירופסיכולוגיה הראו כי חיבור מודע לתנועה ולנשימה, כמו באימוני פילאטיס, יוגה או אימוני כוח מודעים, יכול לשפר את הוויסות הרגשי ולהפחית תחושות חרדה )Basso & 2017 ,Suzuki). מאמן שמדגיש עבודה עם תשומת לב לנשימה ולתנועה מסייע למתאמן לחוות רגיעה ולהפחית מתחים.
.3 קידום תחושת מסוגלות והעצמה אישית
אחד הגורמים המרכזיים בסטרס הוא תחושת חוסר שליטה. אימונים המותאמים אישית למטרות וליכולות של המתאמן מאפשרים לו להרגיש שהוא מסוגל להתמודד עם אתגרים, פיזיים ורגשיים כאחד. מחקרים הראו כי תחושת הישג בתחום הפיזי יכולה להקרין גם לתחומי חיים אחרים ולשפר את ההתמודדות עם לחץ )McAuley & 2007 ,Morris).
.4 שימוש באימון כמדיום להבעת רגשות ושחרור מתחים
פעילות גופנית מאפשרת לפרוק מתחים מצטברים בצורה לא מילולית. מחקרים מראים כי פעילות אירובית כמו ריצה, קיקבוקסינג ואימוני כוח מסייעת לפרוק רגשות שליליים, להפחית תוקפנות ולהגביר יציבות רגשית )2015 .,al et Hogan). מאמן שמודע לכך יכול לכוון את המתאמן להשתמש באימון כאמצעי לשחרור רגשי.
.5 תמיכה בהרגלי חיים בריאים המובילים לאיזון נפשי
אורח חיים בריא, הכולל שינה מספקת, תזונה מאוזנת וניהול סטרס, הוא קריטי לבריאות הנפשית. מאמן הכושר, בהיותו דמות סמכותית ומודל לחיקוי, יכול להשפיע על המתאמנים לאמץ הרגלים בריאים המקדמים רוגע ויציבות נפשית.
מסקנות
תפקידו של מאמן הכושר חורג מעבר לשיפור הכושר הפיזי; הוא משמש כגורם משפיע על הבריאות הרגשית והנפשית של מתאמניו. באמצעות יצירת סביבה תומכת, חיזוק תחושת המסוגלות, הנחיה למודעות גופנית ושימוש באימון ככלי לשחרור רגשי – המאמן הופך לדמות מרגיעה ומרפאה בתקופות של סטרס. על כן, חשוב שמאמנים יעמיקו בהבנת ההשפעה הפסיכולוגית של האימון, ירכשו כלים לתמיכה רגשית, וישלבו טכניקות להפחתת סטרס במסגרת העבודה עם מתאמניהם.
רשימת מקורות
Suzuki, W. A. (2017). The effects of acute exercise on & ,.Basso, J. C • mood, cognition, neurophysiology, and neurochemical pathways: A review. .Brain Plasticity, 2(2), 127-152
Kress, J. (2022). The personal trainer-client & ,.Beck, A., Pinter, A • relationship: Effects on motivation, stress, and adherence. Journal of Exercise .Psychology, 30(1), 55-72
Sutton, D. P. (2021). Exercise and stress: The & ,.Harber, M. P • .physiological connection. Sports Medicine and Science, 35(4), 112-128
Carstensen, L. L. (2015). Exercise holds & ,.Hogan, C. L., Mata, J • immediate benefits for affect and cognition in younger and older adults. .Psychology and Aging, 30(2), 232-246
Morris, K. S. (2007). Advances in physical activity and & ,.McAuley, E • .mental health research: A review. Annual Review of Psychology, 58, 1-23
Salmon, P. (2001). Effects of physical exercise on anxiety, depression, and • sensitivity to stress: A unifying theory. Clinical Psychology Review, 21(1), 33- .61
